ההכנות לפסח: שחיטת כבשים והגעלת כלים
איור מתוך הגדת הזהב, ספרד, המאה ה־15.
הספרייה הבריטית, לונדון
החגים
הכנת מאכלי החג קשורה לשלל כללים מיוחדים. כללים אלה נוצרו במהלך מאות בשנים – כמה מהם מגיעים עוד מימי קדם, כשליהודים היו בית מקדש ומדינה; רבים מהם הופיעו בימי הגולה, לאחר חורבן בית המקדש ומעבר מיהדות הקשורה בבית המקדש ליהדות רבנית. התפילה והפולחן המתקיימים בבית ובבית הכנסת החליפו את אלה של בית המקדש, ולארוחת החג התפתח תפקיד סמלי. מאכלי החג של היהודים החיים בגולה שונים אלה מאלה, אולם הם דומים בכללי הכנתם, באופן אכילתם ובסמליות שלהם.
השבת, ארוחת ליל השבת בבית ותפילת ערב שבת בבית הכנסת
איור בספרו של פאול כריסטיאן קירכנר "Jüdisches Ceremoniel" (הפולחן היהודי), נירנברג, 1734
המכון ההיסטורי היהודי בוורשה
מחזור, כרך א', ראש השנה
כולל תפילות לראש השנה, ווארשה - פיוטרקוב 1901
ורשה, מוזיאון לתולדות יהודי פולין
ראה מוצגים קשורים
מחזור החגים השנתי
תשרי
ספטמבר | אוקטובר
חשון
אוקטובר | נובמבר
כסלו
נובמבר | דצמבר
טבת
דצמבר | ינואר
שבט
ינואר | פברואר
אדר
פברואר | מארס
ניסן
מארס | אפריל
אייר
אפריל | מאי
סיון
מאי | יוני
תמוז
יוני | יולי
אב
יולי | אוגוסט
אלול
אוגוסט | ספטמבר
השבת
השבת, החלה כל שבוע משקיעת החמה ביום שישי ועד רדת החשיכה בשבת בערב, הוא יום לציון מנוחת ה' בתום בריאת העולם וכן לזכר יציאת מצרים. בשבת חל איסור מלאכה והיהודים מקדישים זמן לתפילה ולחיי המשפחה. בשבת אוכלים מאפים שהוכנו במיוחד ליום זה.
חלה
-
פמוטי שולחן לשבת
ברונזה, פולין, המאה ה־19בית כנסת עתיק, מוזאון קרקוב -
סכין שבת
סכין המעוטרת בכיתוב "שבת קודש" בעברית, לפני 1939בית כנסת עתיק, מוזאון קרקוב -
כלי בשמים זעיר לשימוש בדרכים בצורת דג
כסף, אמייל וזהב, לפני 1939המוזיאון הלאומי בלובלין -
קופסת בשמים זעירה
עץ, ברונזה ואמייל, המאה ה־19/המאה ה־20המוזיאון הלאומי בלובלין -
צלחת להבדלה
כיתוב ביידיש "שבוע טוב, שנה טובה", ברונזה, לפני 1939בית כנסת עתיק, מוזאון קרקוב -
פמוטי שבת
תוצרת נורבלין, ברונזה, כסף, המאה ה־19ורשה, מוזיאון לתולדות יהודי פולין -
כיסוי חלה לשולחן השבת
עליה רקום הדיבר הרביעי: "זכור את יום השבת לקדשו", 1932–1933ורשה, מוזיאון לתולדות יהודי פולין -
כלי בשמים עם עיטור פרח
כסף, לפני 1939ורשה, מוזיאון לתולדות יהודי פולין
חלה
חלה היא מאפה השבת הידוע ביותר. שמה מגיע מהמילה העברית "חלק", חתיכת בצק שמפרישים וזורקים לאש לזכר המעשר הניתן לכוהנים בבית המקדש בירושלים. לחלה משמעות סמלית: שתי החלות המוגשות בשבת מסמלות את שתי מנות המן שנתן ה' ליהודים בערב שבת בעת שנדדו משך 40 שנים במדבר. לעיתים קולעים כל חלה משישה חלקים כסמל לשנים עשר שבטי ישראל.
חלה
הכן זאת!
חג הפסח
חג הפסח נחגג לזכר יציאת עם ישראל ממצרים בהנהגת משה רבנו, ובו מספרים על בחירתו של עם ישראל וגאולתו מהעבדות. היות שהיהודים לא הספיקו לאפות לחם טרם יציאתם את מצרים ובחיפזון היציאה לקחו עמם מצות, בכל ימי הפסח חל איסור על אכילת חמץ. החג נמשך 8 ימים (בישראל – 7 ימים) וראשיתם – סדר, סעודה חגיגית בה נקראת ההגדה, היא סיפור יציאת מצרים. בעת קריאת ההגדה אוכלים מאכלים סמליים, הנמצאים על קערת ליל הסדר.
-
"הגדה של פסח"ארתור שיק, הגדה לפסחורשה, מוזיאון לתולדות יהודי פולין -
"הגדה לפסח"בהוצאת יעקב ברנדייס, פראג, 1894אוסף משפחת גרוס, תל אביב -
"הגדה לפסח"איור של סעודת ליל הסדר, בהוצאת צבי הירש סגל שפיץ, אופנבאך, גרמניה, 1795אוסף משפחת גרוס, תל אביב
קערת ליל הסדר
חרוסת – תערובת מתוקה מתפוחים מגוררים ופירות מיובשים מרוסקים עם קינמון לזכר הלבנים והטיט ששימשו לבניית הפירמידות לפרעה במצרים.
חרוסת
מרור וחזרת – לציון גורלם המר של בני ישראל בעבדות במצרים.
מרור וחזרת – לציון גורלם המר של בני ישראל בעבדות במצרים.
מרור וחזרת
ביצה – ביצה קשה, המסמלת את קורבן חגיגה שהוקרב בבית המקדש בירושלים.
ביצה
מצה – מצוות אכילת המצה מתקיימת בשעת הסדר. כל משתתף בסדר חייב באכילת 2/3 מצה לפחות.
מצה
כרפס – ירק (לא מריר) המקושר לאביב – מסמל את התקווה, את התחדשות הטבע ואת עונת השנה בה נחגג חג הפסח.
כרפס
זרוע – עצם כבש (או מנת בשר אחרת) המסמל את קורבן הפסח שהוקרב בבית המקדש בירושלים.
זרוע
מצה
במהלך חג הפסח אוכלים מצה – מאפה שטוח מקמח ומים, שצורתו מרובעת או עגולה ובו חורים קטנים. הכנת המאפה לא תארך יותר מ־18 דקות (פרק הזמן שאחריו מתחיל להיווצר החמץ בבצק). המצה הספרדית היא רכה יותר ומזכירה פיתה, וזו האשכנזית – קשה יותר ומזכירה קרקרים. בעת סעודת הסדר כל משתתף חייב באכילת 2/3 המצה.
מכונה לעשיית מצות
נמצאה לאחר מלחמת העולם השנייה בסביבת שיימיאטיצ'ה. לפני 1939
ורשה, מוזיאון לתולדות יהודי פולין
ראה מבט תלת ממדי
מצה
הכן זאת!
ראש השנה
ראש השנה, היום הראשון של לוח השנה העברי, מציין את בריאת העולם. המסורת גם מציינת בו את יום הדין של ה'. המאכלים המסורתיים בחג הם תפוח בדבש, מאכל המסמל שנה מתוקה ומאושרת; חלה עגולה, המסמלת מחזור שנתי מלא, שפע ומזל; ודג עם ראש, המסמל ראשית. מלבד אלה אוכלים גם שורה של מאכלים (זהותם תלויה באזור גיאוגרפי) המכונים "סימנים", ומסמלים איחולים לשנה החדשה. על מאכלים אלו מברכים ברכה מיוחדת.
ברכות המזון לראש השנה
לוח מודפס לתלייה במטבח, איטליה, 1850
אוסף משפחת גרוס, תל אביב
יום כיפור
יום הכיפורים מסיים את תקופת עשרת הימים הנוראים, הבאה מיד אחרי ראש השנה. בתקופה זו כל האנושות עומדת לדין בפני ה'. בעשרת ימי התשובה המתינות וההגבלות באכילה נועדו לסייע לאדם בתהליך חשבון הנפש. ביום הכיפורים עצמו, החל מערב יום כיפור ועד צאת הכוכבים ביום שלמחרת, מתקיים יום צום חמור. לסעודה המפסקת יש תפקיד חשוב, עליה להיות עשירה, בשרית, אולם לא מלוחה מדי ולא משופעת במיני תבלינים, כדי לא להכביד בשעת הצום.
מרק ירקות עם קרעפלעך וקניידלעך
הכן זאת!
חג סוכות
חג הסוכות הוא חג מלא שמחה לזכר שהותם של בני ישראל בסוכות בנדודיהם במדבר אחרי יציאת מצרים, וכן לאות תודה על היבולים. בתקופה זו הסעודות מתקיימות בסוכות שנבנות במיוחד, ודרך סכך הסוכה יש לראות כוכבים ושמיים. מאכלי החג מסמלים את השפע והיבולים, אוכלים ירקות ופירות בעלי גרעינים כמו דלעת ורימון, וכן מיני מאכלים ממולאים, כמו קרעפלעך או כרוב ממולא.
קופסא לאתרוג
כלי המשמש בסוכות לשמירה על פרי הדר, כסף , לאחר 1888
בית כנסת עתיק, מוזאון קרקוב
האלישקעס – עלי כרוב ממולאים
הכן זאת!
חנוכה
חג החנוכה נחגג לציון ניצחון המכבים במרד שלהם בשלטון יוון במאה ה־2 לפני הספירה, וחנוכתו המחודשת של בית המקדש אחרי שחולל. לזכר נס פח השמן, שהודות לו מנורת שבעת הקנים העשויה זהב שוב בערה בבית המקדש ששוחרר מידי הערלים, נוהגים לאכול מאכלים שטוגנו בשמן עמוק, בהם לאטקס (לביבות תפוחי אדמה) וסופגניות. החל מתקופת ימי הביניים נוהגים לאכול בחנוכה גם מנות גבינה – עוגות גבינה ובלינצ'ס גבינה – לזכר מעשה יהודית שהאכילה את הולופרנס הצורר בגבינה מלוחה, גרמה לו לצמא, השקתה אותו בשיכר וערפה את ראשו.
חנוכיה
פולין, המאה ה־18
ורשה, מוזיאון לתולדות יהודי פולין
סופגניות – לוּקוּמָדֵס
הכן זאת!
ט"ו בשבט
ט"ו בשבת הוא יום חג המצוין ביום ה־15 בחודש שבט ומסמל את סוף החורף וסוף עונת המשקעים. חג זה נקרא גם "ראש השנה לאילנות". בימי קדם קביעת גילם של האילנות היה חשוב, היות שהחקלאים היהודים היו מחויבים במנחות וקורבנות מפירות האדמה, וגודל המנחה היה תלוי בגיל האילן. על כן ביום זה נוהגים לאכול פירות־עץ רבים. כיום בישראל זהו יום נטיעת עצים בידי ילדים ונוער.
מגשים מלאים באגוזים, בפירות קיץ ובפירות יבשים לט"ו בשבט
שחזור של רחל רבי, ירושלים, 1997
מוזיאון ישראל, ירושלים
פורים
פורים נחגג לזכר האירועים המתוארים במגילת אסתר, שככל הנראה התרחשו במאה ה־6 לפני הספירה בגלות בבל. הייתה זו הצלה מלאת ניסים של העם היהודי מידי המן, שתכנן את השמדתם בכל רחבי פרס. לחג אופי שמח מאוד, קרנבלי. מרכיב קבוע בחג זה הוא מחזות היתוליים עם תחפושות – הפורים שפיל, והמאכל המסורתי הוא אוזני המן, או ביידיש – המן טאשן.
אוזני המן
הכן זאת!
שבועות
חג השבועות בתקופת המקרא היה חג חקלאי, במקביל לעונת הקציר. בתקופת הרבנות, החל יום זה לציון קבלת התורה של משה בהר סיני. מנות החג כוללות מוצרי חלב, קמח ופירות. המסורת מסבירה כי בחג השבועות, עם קבלת התורה, נדרשו יהודים לשמור כשרות. מכיוון שהם היו צריכים זמן כדי להכין את הבשר שלהם בצורה כזו, היה להם קל יותר להכין ארוחות חלביות בלבד.
בלינצ'ס גבינה
הכן זאת!
ט' באב
ט' באב הוא מועד החל ביום התשיעי לחודש אב, לזכר חורבן בית המקדש הראשון ובית המקדש השני בירושלים. זהו יום אבל, שקודמים לו שלושה שבועות של תשובה, שבמהלכם נוהגים להימנע משתיית יין ומאכילת בשר. השבת, הנופלת בתקופה זו, גם היא נושאת אופי של עצבות. במועד עצמו מחייב צום חמור מערב ט' באב עד צאת הכוכבים ביום המחרת. בדומה ליום כיפור, אסור לאכול ואסור לשתות.
גרור או הקש והחזק
להמשיך