לחזור

מה מתבשל. / זמננו אנו תרבות קולינרית יהודית מצבים חדשים

תבשל משהו
תבשל משהו
הוסף מתכון סימן איכות של מטבח פולין
על תערוכה אוביקטים מבט תלת ממדי יצירות מאת אנה קרוליקביץ'
איש קשר הצהרת נגישות מדיניות פרטיות לקנות

מצבים חדשים

המגמות החדשות באורח החיים במאות ה־19 וה־20 שינו את התרבות הקולינרית היהודית. חיי חברה מתנהלים במסעדות ובבתי קפה. ארגונים חברתיים שאינם קשורים לדת מתפתחים בקצב מואץ ועמם קולינריה להמונים – בתי תבשיל עממיים ובתי אוכל לילדים. סגנון האוכל משתנה בהשפעת אידיאולוגיות פוליטיות חדשות והערכים שהן מקדמות.

סועדים מסבים לשולחן במסעדה

ורשה, התקופה שבין שתי מלחמות העולם.
הארכיון הדיגיטלי הלאומי, ורשה

בתי קפה

בשלהי המאה ה־19 וראשית המאה ה־20 גדל תפקידו של המרחב הציבורי ומתפתחת תרבות בתי הקפה של הערים הגדולות. ליהודים תפקיד חשוב בהיווצרותה. אלה הפתוחים להיטמעות תרבותית יושבים בבתי הקפה המפורסמים, שם ניטשים ויכוחים סוערים על אומנות, פוליטיקה, תרבות ואתגרי היום־יום. מי שקשורים חזק יותר למסורת, פוקדים את המסעדות היהודיות ובתי האוכל המגישים מאכלים כשרים.

תרבות בתי הקפה

שחר פינסקר, היסטוריון, מספר על תולדות הקפה ובתי הקפה, על התפתחות תרבות בתי הקפה בשלהי המאה ה־19 וראשית המאה ה־20 ועל חלקם של היהודים בהיווצרותה.

  • מסעדת Łącz

    ביאליסטוק, התקופה שבין שתי מלחמות.
    הארכיון הדיגיטלי הלאומי, ורשה

  • קפה רומני

    ברלין, 1925, צילם: הרברט הופמן.
    ארכיון הגרמני ברלין

  • קארול וילהלם אלברכט בבית הקפה Mała Ziemiańska שבבעלותו

    ורשה, התקופה שבין שתי מלחמות העולם.
    הארכיון הדיגיטלי הלאומי, ורשה

תפריט של מסעדה כשרה, יידיש

לודז', 1931.
המוסד לחקר יהדות, ניו - יורק
ראה מוצגים קשורים
תפריט של מסעדה כשרה, יידיש
תפריט של מסעדה כשרה, יידיש
תפריט של מסעדה כשרה, יידיש

אידיאולוגיות חדשות

בסוף המאה ה־19 הופיעו אידיאולוגיות פוליטיות חדשות, הציונות והסוציאליזם היהודי (הבונדיזם), שהשפעתם שינתה מאוד את אורח החיים היהודי. תומכי הבונד, שקידמו את התרבות החילונית היהודית, שללו את הכשרות שיטתית. לעומתם, הצעירים הציונים שהתכוננו לעלייה לארץ ישראל ולמדו חקלאות ועבודת אדמה – קידמו מאכלים פשוטים וחיים בקולקטיב.

  • חברי הארגון הציוני "החלוץ הצעיר", אוכלים בזמן הפסקה מעבודת השדה

    גרודנו, 1920.
    המוסד לחקר יהדות, ניו - יורק

  • חבר בארגון הציוני "צעירי בורוכוב" בחדר האוכל של ההכשרה

    פלוצק, 1933/1934.
    לוחמי הגטו, ארכיון לוחמי הגטאות

  • חדר האוכל בתוכנית ההכשרה של ארגון החלוצים "צעירי בורוכוב"

    בלודז', התקופה שבין שתי מלחמות העולם.
    לוחמי הגטו, ארכיון לוחמי הגטאות

  • עובדי המזנון במסעדה בוורשה, ברובע שרוב תושביו יהודים

    במקום ביקרו בעיקר חברי הבונד, מפלגת הפועלים היהודית. התקופה שבין שתי מלחמות העולם.
    המוסד לחקר יהדות, ניו - יורק

ספל של מועדון מכבי

פורצלן, מפעל פורצלן Cmielów, 1930-1939.
ורשה, מוזיאון לתולדות יהודי פולין
ראה מוצגים קשורים
ספל של מועדון מכבי

גסטרונומיה להמונים

בראשית המאה ה־20, בייחוד לאחר מלחמת העולם הראשונה, גדל תפקידם של הארגונים החברתיים. ארגונים אלה סייעו לעניים באוכלוסייה היהודית הודות לתמיכת ארגונים יהודיים בחוץ לארץ, או לכספים שנאספו באמצעות מפלגות פוליטיות. הארגונים מנהלים בתי ספר ובתי יתומים, מקימים קופות להלוואות ומחלקים מזון. כל אלה מצריכים גישת בישול חדשה – נפתחים בתי אוכל גדולים ומתפתחת גסטרונומיה להמונים.

  • ארוחה בגן הילדים שפעל לצד בית הספר היסודי ע"ש אסתר רובינשטיין

    ווילנה, התקופה שבין שתי מלחמות העולם.
    לוחמי הגטו, ארכיון לוחמי הגטאות

  • חברי ארגון "בית לחם" מחלקים לחם וחלות לילדים עניים .

    טומשוב מזובייצקי, התקופה שבין שתי מלחמות העולם.
    המוסד לחקר יהדות, ניו - יורק

  • ילדים ומורים במהלך ארוחה במחנה קיץ

    הסנטוריום נוהל על ידי CISZO (ארגון בתי הספר היהודיים המרכזיים). פאלניצה, 1919-1939.
    המוסד לחקר יהדות, ניו - יורק

  • חדר אוכל בבית היתומים

    בית היתומים נוהל על ידי יאנוש קורצ'ק וסטפניה וילצ'ינסקה. ורשה, 1928.
    לוחמי הגטו, ארכיון לוחמי הגטאות

צלחות מבית החולים היהודי בסוסנובייץ

מפעל פורצלן בקטוביץ, הכיתוב על הצלחות בתרגום לעברית - בית חולים יהודי.
ורשה, מוזיאון לתולדות יהודי פולין
תמשיך בביקור
זמננו אנו
מלחמות
התפוצות זיכרונות
זמננו אנו
מלחמות
גרור או הקש והחזק להמשיך