לחזור

מה מתבשל. / מסורת תרבות קולינרית יהודית ברכות

תבשל משהו

ברכות

היהדות ממליצה להתייחס לכל הסחורה ממנה נהנים בני אדם כמתנות שעליהן להודות לאלוהים. בהלכה הדתית היהודית זה לבש צורה של ברכות – תפילות הודיה קצרות הנאמרות במצבים רבים ושונים בחיים, כולל לפני כל ארוחה. מצוות ברכת המזון כלולה בתורה: "כאשר אכלת ושבעה, תברך את ה' אלוקיך על ארץ טובה אשר נתן לך".

ברכת המזון עבור פרי העץ

אילוסטרציה ובה ברכות יומיומיות ותפילות. מורביה, מלוכת הבסבורג, 1726|1727.
מוזיאון ישראל, ירושלים

ברכות המזון לראש השנה

לוח מודפס לתלייה במטבח, איטליה, 1850
אוסף משפחת גרוס, תל אביב

ברכות המזון

ברכות המזון הן ביטוי להכרה כי העולם הוא בריאתו של ה' ולהכרת תודה על כך. לכל סוג מזון יש ברכה מיוחדת, אולם הנוסח הכללי המשותף לכולם הוא: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, בורא..." (וכאן מצוין סוג המזון).

צלחת עם עיטור ברכת המזון עבור לחם בכתב עברי

הברכה אומרת - ברוך אתה ה׳, אלוהינו מלך העולם המוציא לחם מן הארץ , פולין, מפעל האחים הננברג , ווארשה 1939
ורשה, מוזיאון לתולדות יהודי פולין
ראה מבט תלת ממדי
  • שהכל נהייה בדברו - ברכה עבור בשר, דגים,ביצים,מים ומשקאות
    מגזרות נייר שנעשו בידי מוניקה קרייבסקה לקישוט חדר האוכל בביה"ס היהודי לאודר־מורשה בוורשה
    ורשה, מוזיאון לתולדות יהודי פולין
  • בורא פרי האדמה, ברכה עבור ירקות
    גזרי נייר שנעשו בידי מוניקה קרייבסקה לקישוט חדר האוכל בביה"ס היהודי לאודר־מורשה בוורשה
    ורשה, מוזיאון לתולדות יהודי פולין
  • המוציא לחם מן הארץ - ברכה עבור הלחם
    גזרי נייר שנעשו בידי מוניקה קרייבסקה לקישוט חדר האוכל בביה"ס היהודי לאודר־מורשה בוורשה
    ורשה, מוזיאון לתולדות יהודי פולין

נטילת ידיים

נטילת ידיים מתבצעת לפני אכילת ארוחה הכוללת לחם או מצה, לפני אמירת ברכת המזון. אחר נטילת הידיים אומרים את התפילה: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידיים".

כלי לנטילת ידיים

סוף המאה ה־19, ראשית המאה ה־20
המוזיאון הלאומי בלובלין
ראה מוצגים קשורים
כלי לנטילת ידיים
כלי לנטילת ידיים

קידוש

קידוש הוא תפילה מיוחדת הנאמרת על גביע יין. זוהי צורת קידוש של יום השבת, של חג או של אירוע חשוב כמו חתונה או ברית מילה. במקרה שמישהו לא נוהג לשתות אלכוהול, אפשר להחליף את היין במיץ ענבים.

כוס קידוש

כסף, 1866-1872
המוזיאון הלאומי בלובלין
ראה מוצגים קשורים
כוס קידוש
כוס קידוש

כשרות היין

היהודים דאגו לכשרות היין שצרכו כבר מקדמת דנא. נאסר השימוש ביין המיועד לפולחנים זרים (עבודה זרה) או לפולחן נוצרי – נאסר אפילו יין שנגע בו אדם לא יהודי. גם היום היין הכשר מיוצר בהשגחת הרבנות ורק על ידי יהודים דתיים או יהודים שהוכשרו לכך, ורק הם יכולים לגעת בכלי הייצור של היין. יין מיוחד מיוצר לפסח – אסור שיהיה לו מגע עם חיטה או עם קמח.

שתיית ארבע הכוסות בליל הסדר

איור מהגדת ששון, ספרד או דרום צרפת, 1320 לערך
מוזיאון ישראל, ירושלים
Ścieżka tradycja koniec rozdziału
תמשיך בביקור
מסורת
החגים
גרור או הקש והחזק להמשיך