מה מתבשל - זמננו אנו

זמננו אנו

עדות לשינוי הגישה כלפי המסורת היא ספרי הבישול היהודיים, שראו אור בכמויות הולכות וגדלות החל מהמאה ה־19. ספרי הבישול הראשונים הופיעו בגרמניה ונכתבו בהשפעת תנועת ההשכלה היהודית, שניסתה לאזן ולפייס בין עולם הדת לבין חיי החברה והמחויבות האזרחית הכללית. ספרים אלה נכתבו בגרמנית. הם כללו מתכונים כשרים אולם מרוחקים מרחק מה מהמטבח היהודי המסורתי והציעו מאכלים עכשוויים הידועים בקרב הציבור הלא־יהודי. ספרה של רבקה וולף היה הפופולרי ביותר בין הספרים הללו – הוא יצא לאור במהדורות רבות וב־1887 אף תורגם לפולנית.

אמנציפציה

במאה ה־19 הדת חדלה להיות מרכז החיים של החברה היהודית. ברוב המדינות זכו היהודים לזכויות אזרח, לגישה למקצעות חדשים ולהשכלה חילונית. אורח החיים שלהם השתנה בהשפעת תרבות הערים הגדולות, אמצעי התקשורת ואמצעי התחבורה החדשים. היו שניסו לשלב ולפייס בין היהדות לבין החיים בסביבה לא־יהודית, אחרים נטמעו בתרבות ובדרך החיים המקומית והיו שהשתלבו בתנועות הלאומיות החילוניות היהודיות. לשינויים אלה הייתה השפעה גם על התרבות הקולינרית היהודית: היו שהתאימו אותה לאתגרי הזמן החדש, אחרים ניתקו עצמם כליל מעולם הכשרות והמסורת.

ספר בישול ליהודים של יוסף שטולץ לישראלים

ספר בישול ליהודים של בני דת משה. הנחיות להכנת כל סוגי המאכלים הכשרים המעולים, על פי עקרונות הדת היהודית", קארלסרוהה, 1815 – ספר הבישול היהודי הראשון בשפה הגרמנית.

ספריית אוניברסיטת פרייבורג

רבקה וולף מטבח כשר

רבקה וולף, המטבח הכשר: ספר הכרחי בכל בית יהודי, הכולל שלל מתכונים, תיאור אופני בישול ואפייה והוראות לניהול משק בית כשר, ורשה 1904. ספר יצא לאור לראשונה בשנת 1851 בגרמנית, תורגם לפולנית ב־1877. הספר זכה למהדורות רבות.

הספרייה הדיגיטלית במחוז פומרניה־קויאבי, בידגושץ'

ראה מוצגים קשורים

ראש כרוב ממולא

הכן זאת!

ספרי בישול יהודי

פרופ' ברברה קירשנבלט-גימבלט מופקדת על משרת האוצרת הראשית על שם רון.ס.לאודר של תערוכת הקבע של מוזיאון פולין, מספרת מתי ולאיזה מטרה החלו להופיע ספרי הבישול היהודים ובאיזה אופן הם משקפים את המציאות החברתית שבה חיו היהודים במאות ה־19 וה־20.

ספרי המהגרים בארצות הברית

במאה ה־19 גם המהגרים היהודים בארצות הברית החלו להוציא לאור ספרי בישול. המהגרים הראשונים הגיעו מארצות דוברות אנגלית ונטמעו תרבותית במידה רבה מאוד. "Aunt Babette’s Cook Book" היה ספר בישול לא כשר וכלל מתכונים אופנתיים לאניני טעם. בסוף המאה ה־19 החלה הגירה המונית ממרכז אירופה וממזרחה לארצות הברית, ומהגרים אלה היו קשורים יותר למסורת ולדת. The Settlement Cook Book, שהופנה במיוחד לצבור זה, כלל – לצד מתכונים קולינריים – תיאור של אורח החיים האמריקני ושל השימוש בטכניקות בישול עכשוויות לזמנן. לעומתו, הספר International Jewish Cook Book שהתפרסם ב־1918, כלל מתכונים כשרים ומסורתיים מרחבי העולם.

ליזי בלאק קנדר, "ספר הבישול ההתיישבותי" (The Settlement Cook Book)

ויסקונסין, 1901.

ורשה, מוזיאון לתולדות יהודי פולין

ראה מוצגים קשורים

איך לבשל בארץ ישראל?

ב־1936, בפלשתינה (א"י), ראה אור ספר הבישול היהודי הראשון "איך לבשל בארץ ישראל", בהוצאת ויצ"ו (Women’s International Zionist Organization).
הספר נכתב בעברית וקהל היעד שלו היה המתיישבים היהודים שהגיעו בהמוניהם לפלשתינה החל מסוף המאה ה־19, ובליבם תקווה לייסד מדינה משלהם. הספר מציג את תנאי החיים ששררו שם באותה תקופה ואת אופני ההתאמה של המתכונים וטכניקות הבישול לתנאים אלה.

ספר בישול של ארנה מאיר, ״איך לבשל בארץ ישראל״

התפרסם בויצ״ו(אירגון הנשים הציוניות הבין לאומי), פלסטינה, 1936

אוסף פרטי של ברברה קירשנבלאט - גימבלאט

מגמות חדשות

במרכז אירופה ובמזרחה הופיעו ספרי בישול רבים ביידיש. קהל היעד שלהם היה נשים מודרניות, והם כללו הוראות כיצד לנהל את המטבח והבית. פעמים רבות הם כללו גם מידע חדש על בריאות ועל כללי היגיינה. על רקע זה בלט בייחודיותו ספר הבישול לדיאטה צמחונית (וועגעטאריש דיעטישער קאָכבוך) מאת פאנני לעוואנדא, שראה אור ב־1938 ביידיש ובפולנית. מחברת הספר ניהלה מסעדה כשרה וצמחונית בווילנה, ונתנה שיעורי בישול לנשים.

פאנניי לעוואנדא, וועגעטאריש דיעטישער קאָכבוך (המטבח הצמחוני)

400 שפײַזן געמאכט אויסשליסלעך פון גרינסן (מאכלים מירקות ופירות בלבד), וילנה, 1938.

הספרייה הלאומית בוורשה

ראה מוצגים קשורים

דגים מירקות

הכן זאת!

הצמחונות היהודית

איב יוכנוביץ, חוקרת יידיש ואתנוגרפית בתחום הקולינרי, מספרת על הקשרים בין יהדות לצמחונות וגם על פאנני לעוואנדא, בעלת מסעדה מווילנה, שכתבה את ספר הבישול הצמחוני היהודי הראשון.

תלמידות ומורות הקורס לכלכלת בית, במימון Women’s Aid Organization

פאנני לעוואנדא עומדת באמצע. וילנה, 1938.

המוסד לחקר יהדות, ניו - יורק

ראה מבט תלת ממדי

"השפעת המטבח היהודי על בריאות היהודים"

כרזה בדבר הרצאה מטעם ארגון TOZ (העמותה לבריאות האוכלוסייה היהודית בפולין), התקופה שבין שתי מלחמות העולם.

המוסד לחקר יהדות, ניו - יורק

לינע בראון, קאָך־בוך פאר געזונטהייט (ספר בישול לבריאות)

ניו־יורק, 1931.

ארכיון אינטרנטי, סן פרנסיסקו

"אישה בביתה"

טור קולינרי במגזין אווה, ורשה, 1928.

הספרייה הלאומית בוורשה

בעלות הבית המודרניות

מתכונים ועצות קולינריות התפרסמו גם מעל דפי העיתונים. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם נשים יהודיות־פולניות ומודרניות יכלו למצוא מידע כזה בשבועון "אווה", שיצא לאור בפולנית. מעל דפיו קודמו פתרונות חדשניים בכלכלת הבית ומתכונים לארוחות בריאות, תוך שימוש במרכיבים המתאימים לעונה. העיתון קידם גישה ביקורתית, אם כי עם קורטוב של סנטימנטליות, אל המטבח היהודי המסורתי. "הישגי הרפואה המודרנית יוצאים למאבק במתכונים המיושנים של המטבח היהודי... חיבור רוחו של המטבח היהודי עם מה שמייעץ לנו לאחרונה המדע – זהו האידיאל של עקרת הבית החכמה".