נדידת הטעמים
החל מסוף המאה ה־19 הלך וגדל מספר היהודים המהגרים ממרכז אירופה ומזרחה אל המערב – בעיקר לארצות הברית – בחיפוש אחר אפשרויות כלכליות ומקצועיות רבות יותר. באיסט־סייד בניו־יורק ובאיסט־אנד בלונדון יצרו המהגרים מרכזים של סביבת חייהם החדשים. למרות שנטו להיטמע חברתית ותרבותית, הם עדיין שמרו על קשרים במסגרת החברה היהודית והביאו עמם מנהגים מהיבשת הישנה. בין השאר היו אלה מסורות קולינריות, שבתנאים קשים של אי־ודאות יכלו לתת להם הרגשת ביטחון ואווירה ביתית ומשפחתית.
לאדזשער כשר רעסטאראנט (המסעדה הכשרה נוסח לודז') בבריק ליין, וויטצ'אפל, לונדון.
הבעלים שמוצאו מלודז', עומד במפתן הדלת יחד עם רעייתו רוזה והילדה שלהם.
המוזאון היהודי בלונדון
ראה מוצגים קשורים
סיפור אמריקאי
המנות והמאכלים של המטבח היהודי המסורתי הפכו לפופולריים ביותר באמריקה. מהגרים מפולין, ליטא, אוקראינה, בלארוס ורומניה הביאו עמם את המנהגים הקולינריים של יהודי אשכנז, ובכך הוציאו שם טוב ופרסום למאכלים שמוצאם ממזרח אירופה: חמוצים, בייגל'ה, כוסמת, בורשט, מרק ז'ורק, קניש, לביבות תפוח אדמה (לאטקס), עוגות שמרים, חלות, דברי מאפה עגולים עם בצל (ביאליסטאקער קוכן) ופסטרמה. היום, כל אלה הם מאכלים אופייניים למעדניות יהודיות, וכמה מהם הפכו למאכלי פולחן של ממש במטבח האמריקאי.
בייגל עם סלמון (and lox bagel)
בייגל עם סלמון מעושן הוא סמל המטבח היהודי בארצות הברית. בייגל הוא דבר מאפה יהודי מסורתי שהובא ממזרח אירופה. הסלמון היקר לא היה פופולרי בקרב יהודי אשכנז – על שולחנותיהם מלך דג ההרינג הזול. הסלמון הגיע אל המטבח היהודי רק באמריקה, בשלהי המאה ה־19 וראשית המאה ה־20. בשנות ה־20 וה־30 הוא הפך נגיש לכל הודות לממדי תפיסתו באוקיינוס השקט. השם "לוקס" הוא שיבוש אמריקאי של המילה היידית לאקס, הוא הסלמון. עבור יהודים שומרי כשרות ומצוות, בייגל עם סלמון מעושן וגבינה קרמית לבנה היה התחליף המושלם לארוחת הבוקר האמריקאית, המורכבת מבייקון, ביצים וטוסטים.
בייגל (בגרמנית: עיקום)
הכן זאת!
התעשייה הכשרה
כבר בראשית המאה ה־20, עם הגעתם של המוני מהגרים, התפתחה באופן מואץ התעשייה הכשרה בארה"ב. לא רק מוצרים בסיסיים יוצרו ונמכרו בסופרמרקטים, אלא גם מאכלים מסורתיים ביתיים יהודיים, כגון גפילטע פיש, בורשט, מרק פטריות וחלות. לקטגוריה נפרדת השתייכו מוצרים המיועדים לפסח: מצות, מוצרי אלכוהול, משקאות ודברי מתיקה. חברות הוציאו לאור ספרי בישול ושיווקו באמצעותם את מוצריהן. מוצרים פופולריים רבים, כמו קוקה־קולה, הקטשופ של חברת היינץ ועוגיות אוריאו, זכו לסימון כשרות.
עוגת בָּאבְּקָה
הכן זאת!
מסורת חדשה
כיום, התרבות הקולינרית של יהודי אמריקה היא מגוונת. עבור אנשים רבים האוכל האשכנזי הוא עדיין סמל של בית, אולם בחיי היומיום הם מעדיפים מבחר גסטרונומי עשיר ובינלאומי. לעיתים אופנות הופכות ל"מסורת חדשה", למשל, ביקור במסעדות סיניות בערב השנה החדשה, או הגשת סושי בחתונות יהודיות. מי שאוכלים כשר יכולים לשלב את הכשרות עם צמחונות וטבעונות, לבחור במזון מהיר כשר או לאכול בפוד־טראק (משאית מזון) כשר. בקרב בני הדור הצעיר, חיים אקולוגיים וחזרה לטכניקות ייצור מזון ישנות מלפני ימי התיעוש נעשו אופנתיים, ויחד איתם גדלה ההתעניינות במסורת – חמוצים תוצרת בית, גריבלעך ולחם מתוצרת עצמית הפכו לפופולריים.
בית הקפה של ראס ובנותיו
ל־Russ&Daughters Cafe היסטוריה בת יותר ממאה שנה. יואל ראס, מהגר מסטז'יזו'ב, פתח את החנות הראשונה באיסט סייד בניו־יורק ב־1914, והחל ממכירת דג מלוח מחבית, בעזרת בנותיו. בשנת 2014, ניניו של יואל ראס – דור רביעי של הבעלים, פתחו את Russ&Daughters Cafe ברחוב אורצ'ארד, כמה סמטאות מהמקום שעמדה בו החנות הראשונה. בשנים האחרונות נפתחו סניפים נוספים של הרשת – ליד המוזיאון היהודי במנהטן ובברוקלין.
גרור או הקש והחזק
להמשיך