מה מתבשל. / מסורת תרבות קולינרית יהודית החגים בימים עברו ובימינו

המלאכה אסורה על היהודים במהלך השבת, הם מצווים שלא להדליק אש ושלא לבשל במהלך השבת. על כן מן ההכרח להכין מנות מזינות מוקדם יותר, ולשמור אותן במקום חם. יהודי מרכז אירופה ומזרחה מכינים צ'ולנט מזה מאות שנים, ויהודי דרום אירופה – תבשיל דומה – אדפינה או חמין. בימי קדם נעטפו הסירים עם התבשיל בקש לשמירת החום. עם הזמן, הדרך הנפוצה ביותר לשמירת חום התבשילים הייתה הבאת הסירים למאפייה המקומית, שם הונחו בתנור מחומם למשך כל הלילה ונאספו בשבת בבוקר.

חג הפסח דורש הכנות מיוחדות. יש להיפטר ממוצרים המכילים חמץ. יש לערוך סדר יסודי ולנקות את הבית על מנת להרחיק ממנו כל קמח, מאפה או מוצר אחר המכיל חיטה, אפילו בכמויות מזעריות. שיא ההכנות לפסח הוא שריפה סמלית של החמץ (הלחם) בערב החג. לפני המלחמה היה נהוג לשרוף חמץ בפומבי, בחצרות הבתים (נוהג זה נותר בקהילות החרדיות בארצות הברית ובישראל). כדי להימנע מהשמדת מוצרים בעלי ערך, לעיתים קרובות מעבירים את הבעלות עליהם בחוזי מכירה מיוחדים לשכנים לא יהודים.