עקרונות הכשרות
כללי הכשרות הם המייחדים את המטבח היהודי, ולפיהם נקבע מהם המאכלים המותרים והאסורים וכן אופן הכנתם ומועדי האכילה. לפי התורה, ה' נתן לעם ישראל חוקים המכוונים את כל תחומי החיים, ובהם גם עקרונות הנוגעים לתזונה. בזכות כללי הכשרות, נעשה אקט האכילה למעשה מודע שלאדם יש שליטה עליו, בשונה מהחיות שהאינסטינקט הביולוגי מנחה אותן. יישום הכללים הללו משך מאות בשנים היה ועודנו אחד הגורמים החשובים בהתבדלות התרבותית של היהודים.
מתן תורה למשה בהר סיני
איור בכתב יד של התנ"ך שנוצר בגרמניה, המחצית השנייה של המאה ה־14
הספרייה היאגלונית, קראקוב
ראה מבט תלת ממדי
שלחן ערוך, פרק ב': יורה דעה
לבוב, 1876 – אחד הטקסטים הבסיסיים של ההלכה היהודית, שנכתב בידי ר' יוסף קארו וראה אור בוונציה ב־1564. לספר ארבעה פרקים – יורה דעה דן,עוסק בין השאר, בכללי השחיטה הכשרה והכשרות.
מוזיאון – הארמון בלאנצוט
ראה מוצגים קשורים
מקורות
מצוות השמירה על הכשרות, כמו המצוות האחרות, מצויות בתורה. כללים אלה פותחו וזכו לפרשנות בתלמוד ובספרות ההלכתית על ידי גדולי תורה משך מאות בשנים, החל מהזמן העתיק המאוחר.
כשרות המאכלים
כשרות המאכלים
היסוד לעקרונות התזונה המצויים בתורה הוא חלוקת המזון ל"טהור", דהיינו מותר, ו"טמא" דהיינו אסור. עם הזמן, הספרות ההלכתית הכניסה את השימוש במושג "כשר" למזון המותר לאכילה ו"טרף" למזון אסור לאכילה.
יונקים
יונקים חייבים להיות מעלי גרה (דהיינו, לא טורפים ולא אוכלי נבלות) ומפריסי פרסה (לטורפים אין פרסות)
כשר
טרף
עופות
כשר
טרף
זוחלים, דו־חיים וחרקים
כשר
טרף
דגים ופירות־ים
כשר
טרף
פירות, ירקות, דגנים, ביצים
כשר
איסור עירוב בשר בחלב
היסוד השני לכללי הדת הוא איסור עירוב בשר בחלב. מקור האיסור בפירוש רבני לפסוק המופיע בתורה שלוש פעמים: "לא תבשל גדי בחלב אמו". המסורת העניקה לו משמעות מפתח באשר לשאלת הכשרות: המושג "גדי" הורחב לכל סוגי הבשר והמאכלים המכילים אותו, והמושג "חלב אם" לכל סוגי החלב ומוצריו.
איסור אכילת דם
איסור אכילת הדם מופיע כמה וכמה פעמים בתורה, בין השאר בספר דברים: "רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר" (דברים י"ב, כ"ג). הדם נחשב למקור החיים, לאלמנט משותף הן לאדם והן לחיות. איסור אכילת הדם הורחב לכל המוצרים המכילים דם, גם בכמויות מזעריות.
מהיכן באה הכשרות?
הרב מיכאל שודריך, רבה הראשי של פולין, מספר על עקרונות הכשרות, על תפקידו כמשגיח על תוצרת המזון הכשר בפולין ועל מחלוקות סביב שאלת השחיטה הכשרה בימינו.
הכשרות הלכה למעשה
הכנה מתאימה
לא זו בלבד שכללי הדת היהודית קובעים את מיני המזון הכשר והטרף, אלא גם קובעים בפרוטרוט את אופן ההכנה המתאים וההגשה של האוכל: השימוש בכלים כשרים (דהיינו כאלה שעברו ניקוי מתאים, ולא היו במגע עם מזון טרף), שימוש אך ורק במוצרים שיש להם תעודת כשרות או שנבדקו בידי משגיח כשרות.
מטבח יהודי, הכנות לחג הפסח
המטבח היהודי - איור בספרו של פאול כריסטיאן קירכנר "Jüdisches Ceremoniel" [הפולחן היהודי], נירנברג, 1734.
המכון ההיסטורי היהודי בוורשה
ראה מבט תלת ממדי
חותמות תעודת כשרות
המטבח היהודי - איור בספרו של פאול כריסטיאן קירכנר "Jüdisches Ceremoniel" [הפולחן היהודי], נירנברג, 1734.
אוסף משפחת גרוס, תל אביב
ראה מוצגים קשורים
בשרי, חלבי, פרווה
איסור עירוב בשר בחלב משמעו אי־אכילתם יחד במסגרת ארוחה אחת, וכן שמירת פרק זמן בין אכילת מוצרי החלב למוצרי הבשר. איסור זה מחייב גם שימוש בכלים שונים לשני סוגי המוצרים. קיימת גם קטגוריה נפרדת – פרווה, שמשמעה מוצרים שאין בהם לא בשר ולא חלב. נמנים עימם בין השאר דגים, ביצים, ירקות ופירות.
"בין הבשרי לחלבי תפרידו, זה ישמרכם מצער וסבל"
עיטור בד למטבח עם כיתוב רקום ביידיש הקשור לכללי הכשרות. פולין, 1880 לערך.
אוסף משפחת גרוס, תל אביב
שחיטה כשרה
השחיטה הכשרה דורשת קיום קפדני ביותר של כל הכללים לגבי אופן ביצועה. לאחר התפילה, החיה נשחטת בתנועה אחת חדה ומהירה, והודות לה היא מאבדת את הכרתה מיד כתוצאה מחיתוך העורקים הראשיים. את השחיטה הכשרה מבצע השוחט, שחייב להיות ירא שמיים ומאומן כהלכה. לפני השחיטה, החיה צריכה להיות בריאה ולא רעבה; אין להמית את החיה בנוכחות חיות אחרות; אין לשחוט גדי ואימו או עגל ואימו באותו היום.
שחיטה כשרה
ציור בכתב היד של הקודקס ההלכתי "ארבעה טורים" מאת יעקב בן אשר, מנטובה, 1435.
ספריית הוותיקן
סט סכינים לשחיטה כשרה
ליטא, שנת 1900 לערך – כל סכין מעוטרת בכיתוב ובציור של מיני החיות שלשחיטתם תשמש.
אוסף משפחת גרוס, תל אביב
ראה מבט תלת ממדי
הכשרה וניקוי הדם
איסור אכילת הדם דורש ניקוי מדוקדק של הבשר מהדם, לרוב על ידי המלחת הבשר. נאסרה גם אכילת ביצים המכילות עוברים או ראשית היווצרות עובר, על כן כל הביצים נבדקות מבחינה זו.
עבודת השוחט – הלכה למעשה
יהושוע אליס, רב אמריקאי המכהן בפולין, כעת רב־מסייע בקהילה היהודית הדתית בוורשה, מספר על עקרונות השחיטה הכשרה ועל ניסיונו כשוחט.
גרור או הקש והחזק
להמשיך