לחזור

מה מתבשל. / זמננו אנו תרבות קולינרית יהודית המטבח הישראלי

תבשל משהו

המטבח הישראלי

בישראל המסורות הקולינריות של הפזורה היהודית התערבבו עם המטבח הים־תיכוני. מי שעיצבו את תרבות האוכל בישראל היו החלוצים, אשר זנחו את מנהגי האוכל של השטעטל האירופי שלא התאימו לאקלים החם והיו סמל לאורח החיים הישן. לעומת זאת, הם אימצו את המאכלים המקומיים מהמטבח הים־תיכוני (המזרחי והערבי), ובנוסף קידמו מאכלים פשוטים, המעניקים כוחות לעבודה בשדה: לחם, חומוס, זיתים, גבינה וירקות. כל אלה, לצד השקשוקה, מוגשים כיום במלונות ישראל, ומכונים לעיתים "ארוחת בוקר מהקיבוץ". גם יהודי צפון אפריקה ויוצאי מדינות אחרות במזרח התיכון הביאו לישראל מסורות מהמזרח; בשנות ה־90 המטבח הישראלי התעשר גם במסורות יוצאי ברית המועצות.

עולים חדשים נושאים מוצרים לארוחת בוקר

בית עולים "אחוזה", חיפה, 1949
אנו - מוזאות יהדות תל אביב

הגשת אוכל בחדר אוכל בקיבוץ

קיבוץ חניתה,ישראל, 1937
אנו - מוזאות יהדות תל אביב

תרבות חדשה

התנועה הציונית, ההגירות ההמוניות של היהודים לפלשתינה (א"י) ולבסוף הקמתה של מדינת ישראל ב־1948, פיתחו את התרבות הישראלית. מבחינה אידיאולוגית, תרבות זו נבנתה מתוך התנגדות לתרבות הגולה האשכנזית, ממנה היגיעו רבים מבוני המדינה החדשה. נבנה אתוס של חיי קיבוץ פשוטים, המותאמים לאקלים הים תיכוני המקומי. ישראל של היום, למרות סממני המדינה הלאומית, היא עירוב רב תרבותי, שנוצר במשותף בידי אנשים שהגיעו מכל קצוות תבל, עם השפעה חזקה של המזרח התיכון.

יהודי המזרח בשעת ארוחה

על השולחן נמצאים מאכלים פופולריים של יהודי בוכרה, בראש ובראשונה מגש גדול עם אורז, גזר ובשר. ירושלים, שנות ה־30 של המאה ה־20.
אנו - מוזאות יהדות תל אביב
ראה מוצגים קשורים
יהודי המזרח בשעת ארוחה

חלוקת מזון במעברה

ראשית שנות ה־50 של המאה ה־20
אנו - מוזאות יהדות תל אביב

ילדים בשעת ארוחה בקיבוץ גשר הזיו

גשר הזיו, שנות ה־50 של המאה ה־20
אנו - מוזאות יהדות תל אביב

מוכרת פלאפל בדוכן רחוב, באר שבע

באר שבע, שנות ה־50 של המאה ה־20
אנו - מוזאות יהדות תל אביב

קו־אופ

קריית גת, שנות ה־60 של המאה ה־20
אנו - מוזאות יהדות תל אביב
ראה מוצגים קשורים
קו־אופ

מסעדה ברחוב שינקין, תל אביב

צילם: מיכאל קולישייביץ, 2019.
אוסף פרטי

תרבות הברים והמסעדות

התרבות הקולינרית העכשווית בישראל היא תרבות הברים והמסעדות. המטבח, למרות ריבוי ההשפעות הבינלאומיות, נותר פשוט: אוכלים בריא, טרי, קל, ומרכיב חשוב בכל ארוחה הוא הירקות. למרות שהאוכל במסעדות והברים בישראל הוא לא תמיד כשר, ברבים מהמקומות נשמרים אלמנטים מסוימים של המסורת – אין אוכלים בשר חזיר ולא דם, ובימי הפסח מסעדות רבות אינן מגישות חמץ, אלא מצה בלבד. אחת המגמות העכשוויות היא חיפוש אחר שורשי המטבח הישראלי בתנ"ך.

אנחנו עַם שאוכל

גיל חובב, יוצר ומגיש תוכניות אוכל פופולריות, נינו של מחייה השפה העברית אליעזר בן יהודה, מספר על המטבח הישראלי.

חנויות, דוכנים ובתי קפה בשוק
מחנה יהודה בירושלים

צילמה: קטז'ינה ווינק / אנה דיבאלה-פאחולאק

מסעדות וברים ברחובות

צילמה: קטז'ינה ווינק, 2021.

דוכן חלבה בשוק מחנה יהודה בירושלים

צילמה: קטז'ינה ווינק, 2021.
ורשה, מוזיאון לתולדות יהודי פולין

חומוס

החומוס – בלילה סמיכה של פולי חומוס, מיץ לימון, שום וטחינה – הוא המנה המזוהה ביותר כיום עם המטבח הישראלי. הוא מוגש עם פיתה או כתוספת למנות אחרות, ויכול לכלול גם תוספות כגון כמון, פטרוזיליה קצוצה או סומאק. שמה של המנה מגיע מהשפה הערבית והיא נקראת כשמם של פולי החומוס. החומוס פופולרי בכל רחבי המזרח התיכון ובצפון אפריקה. הוא נחשב למנה הלאומית בקרב עמים רבים במזרח התיכון.
תמשיך בביקור
זמננו אנו
פולין כיום
גרור או הקש והחזק להמשיך