מלחמות
המאה ה־20 היא לא רק תקופה של התפתחות התרבות בת זמננו ושל הגירה המשפיעות על הנוהג הקולינרי היהודי – ניסיונה והווייתה של המאה הזאת הוא גם רעב עצום ודלות במזון בזמן מלחמות העולם והשואה.
חביות המכילות בשר מוכשר על האניה SS אשברן, מוכנות למשלוח לעיר גדנסק
ספינה מפליגה לדנציג עם אספקה שאורגנה על ידי ועדת ההפצה היהודית האמריקאית לקורבנות המלחמה היהודים באירופה, 1919.
המוסד לחקר יהדות, ניו - יורק
מלחמת העולם הראשונה
בעת מלחמת העולם הראשונה, בדומה לכלל האוכלוסייה באזורי הלחימה, סבלה האוכלוסייה היהודית ממחסור חמור במזון ומרעב. תנאי המחייה הקשים האיצו את הפעילות החברתית – נפתחו מטבחים עממיים, והחל מ־1917 פעל במזרח אירופה הג'וינט האמריקאי, אשר חילק מזון והושיט סיוע בסיסי לאוכלוסייה שנמצאה בשטחים שנפגעו מהמלחמה.
ילדים יהודים המחכים למנת מרק במטבח צדקה
במטבח צדקה שהקים American Jewish Joint Distributon Committee. רובנו (כיום באוקראינה), 1915–1918.
המוסד לחקר יהדות, ניו - יורק
מלחמת העולם השנייה
בזיכרונותיהם של ניצולי השואה, הרעב מופיע כאחת החוויות המזוויעות ביותר. היודנראטים ארגנו מטבחים עממיים בגטאות, אולם בראש ובראשונה נאלצו לקצוב את המזון באמצעות משטר של תלושי מזון וקיצוב חמור. המנות המזעריות לא יצרו הגנה מפני מחלות ומוות ברעב. ודאי שבתנאים אלו השמירה על הכשרות לא הייתה אפשרית. באותה תקופה פרחו הברחת מזון ומסחר בלתי חוקי בו. מנות המזון שניתנו במחנות הריכוז לבני האדם שעבדו בפרך מעבר לכוחותיהם, אפשרו רק למעטים לשרוד. בעת חיסול מחנות הריכוז, רבים מהאסירים המורעבים לא שרדו את צעדות המוות.
תלוש מזון נוסף לילדים בגיל הגן
הונפק לאריקה גרסברג המתגוררת ברחוב נובוליפקי על ידי מחלקת האספקה של המועצה היהודית בוורשה, 1940-1943.
המכון ההיסטורי היהודי בוורשה
ראה מוצגים קשורים
עלון עם מתכון לארוחות על בסיס רוטבגה: קלויים, צלויים וכצ'ולנט
העלון הופץ בגטו ורשה, ככל הנראה על ידי מחלקת ההשלמה במועצה היהודית. המידע בצד האחורי מודפס בפולנית. 1940-1943.
המכון ההיסטורי היהודי בוורשה
גרור או הקש והחזק
להמשיך