פולין כיום
השואה קטעה את ההמשכיות של החיים היהודיים בפולין. בתום מלחמת העולם השנייה דחקו כאן את זיכרון התרבות היהודית ששגשגה כאן פעם. רק אחר נפילת הקומוניזם חלה שיבה איטית אל תרבות זו. באירועי הזיכרון ובפסטיבלים המתקיימים כאן החל מאמצע שנות ה־80, פעמים רבות בידי פולנים שאין להם שורשים יהודיים, היה קורטוב של סנטימנטליות ונוסטלגיה. בשל היעדרו של עולם יהודי מציאותי, פעמים רבות הם התבססו על מה שאנשים תיארו לעצמם. לאט־לאט נולדה מחדש הקהילה היהודית הקטנה, ולה אופי אחר לחלוטין מזה שהיה לה לפני המלחמה.
מסעדות "יהודיות"
העניין המחודש בתרבות היהודית שהתעורר בפולין בשנות ה־90 של המאה ה־20 התבטא בין היתר בהופעת מסעדות יהודיות. הראשונה בהן, אריאל, נפתחה ברובע קז'ימייז' בקרקוב. עיצוב המסעדות הללו נועד להזכיר תמונה סנטימנטלית של השטעטל היהודי או הפונדק היהודי, שהיו מרכיב קבוע בנוף הפולני במאות ה־18 וה־19. המנות שהוגשו בהן היו קשורות במידת מה במסורת יהודי אשכנז, אולם לא פעם לא היה להן כל קשר לכשרות, ולא אחת הן עמדו בניגוד גמור אליה.
בחיפושים אחר עולם שאבד
רות אלן גרובר, סופרת ועיתונאית, מספרת על אופנת האוכל היהודי, שהופיעה לאחר נפלית הקומוניזם בסוף שנות ה־80
ימינו אנו
תמונת התרבות הקולינרית היהודית בפולין בת־זמננו שונה מזו שהתהוותה מיד אחרי נפילת הקומוניזם. לצד המסעדות המסוגננות נפתחים מקומות רבים המגישים מנות ישראליות וים־תיכוניות – אופנת החומוס והפלאפל כבר הגיעה מזמן לחופי נהר הוויסלה. יחד עם ההתעניינות הגוברת במטבחי העולם השונים, תשומת הלב מופנית גם לתרבות הקולינרית היהודית המקורית ותולדותיה. מלבד זאת, הקהילה היהודית בפולין הולכת ומתפתחת. בערים הגדולות, כמו ורשה או קרקוב, לצד הקהילות הדתיות היהודיות, בתי הכנסת והמלונות, קמו בתי עסק המציעים מזון כשר.
גרור או הקש והחזק
להמשיך