לחזור

מה מתבשל. / התפוצות תרבות קולינרית יהודית המקום והנוהג

תבשל משהו
Ścieżka diaspora początek rozdziału

המקום והנוהג

המטבח היהודי, שהתפתח במשך למעלה משלושת אלפים שנה במקומות רבים בעולם, הוא מטבח מגוון ביותר. מנות ממקומות שונים בעולם שונות זו מזו בהתאם למוצרים המקומיים הנגישים, ובהתאם לטכניקות עיבוד המזון המקומיות. לרוב, היהודים הכניסו אותם לתוך המסורת שלהם והתאימו להם את המתכונים הקולינריים, תוך שמירה על כללי הכשרות. כשהיגרו ממקום למקום, שיחקו היהודים תפקיד חשוב בהפצת כמה מהמוצרים והמאכלים, הן בעולם היהודי, והן בסביבה הלא־יהודית.

התפוצות

הקהילות היהודיות העתיקות ביותר בגלות החלו להתהוות כבר בימי קדם – בפרס, בבבל, במצרים, ביוון ובקיסרות הרומית. התפזרות העם היהודי ברחבי העולם בקנה מידה גדול החלה לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי הרומאים, חורבן הבית השני בשנת 70 לספירה ושינוי שמה של ירושלים לאיליה קפיטולינה בשנת 135 לספירה. מאותה העת החלו היהודים להתיישב בקבוצות גדולות יותר ויותר באגן הים התיכון ובמזרח התיכון. בהדרגה התחלקו היהודים לכמה קבוצות אתניות־תרבותיות נפרדות, העיקריות שבהן: ספרדים, אשכנזים ומזרחים.

מהו בעצם המטבח היהודי?

לאה קניג, סופרת ומחברת ספרי בישול מניו־יורק, מספרת על רבגוניותו של המטבח היהודי וכיצד כללי הכשרות מיושמים בהקשר של מוצרים מקומיים ותנאי מזג האוויר.

ההבדלים

היהודים בתפוצות, החיים בכל מיני סביבות ובתנאי אקלים שונים זה מזה, יצרו טעמים, אסטטיקה ומנהגים מקומיים. בתי הכנסת ותשמישי הקדושה היהודיים נשאו סגנונות אדריכליים, קישוטים ומוטיבים איקונוגרפיים שונים אלה מאלה. ההבדלים בין האזורים בנוגע לחלק מהמנהגים נבעו מהבדלים בפרשנויות של החוק הדתי. לדוגמה, יחד עם האיסור על אכילת דגנים בפסח, המסורת האשכנזית אוסרת גם על אכילת קטניות, תירס ואורז, אולם המסורת הספרדית מאפשרת את אכילתם.

חנוכייה,כסף, פולין, המאה ה־18

בתי הכנסת ותשמישי הקדושה של האשכנזים קושטו לא פעם בדמויות של חיות שסימלו את התורה, את אלוהים ואת הבריאה. עיטורים אלה נקשרו לסגנונות האדריכלות והאומנות באירופה: הסגנון הגותי, הבארוק והקלסיציזם.
ורשה, מוזיאון לתולדות יהודי פולין

חנוכייה,פליז, מרוקו, המאה ה־18

בתי הכנסת ותשמישי הקדושה המזרחיים והספרדיים עוטרו בהתאם לאומנות האסלאם: שלטו בהם אלמנטים אבסטרקטיים ואומנים נמנעו משימוש באלמנטים פיגורטיביים.
אוסף משפחת גרוס, תל אביב
ראה מבט תלת ממדי

כיסוי לקערת ליל הסדר, עירק, 1920 לערך

אצל הספרדים, בשל האקלים החם, לא היו כיתובים וסימנים על קערת ליל הסדר, אבל היא כוסתה בכיסוי שעליו רקומים השמות של מאכלי הסדר.
אוסף משפחת גרוס, תל אביב

קערת ליל הסדר, פּוֹלִין, ה־18

אצל האשכנזים הוטבעו על קערת ליל הסדר השמות של מאכלי הסדר, כל אחד במקומו.
בית כנסת עתיק, מוזאון קרקוב
Ścieżka diaspora koniec rozdziału
תמשיך בביקור
התפוצות
המטבח האשכנזי
גרור או הקש והחזק להמשיך